What are you in the mood for?

לא בגדתי באף אחד בידיי... אבל פחדתי כשגיליתי שלבי התחיל לחכות למישהו שאינו בעלי.

אני סחר, בת 37, נשואה 12 שנים, ויש לי שני ילדים. תמיד אמרתי לעצמי שאני אישה מכובדת ונאמנה... אבל אחרי שמלאו לי 34 שנים התחלתי להרגיש שבעלי כבר לא מספק אותי.

נשואה שנה וחצי, ואחרי כל הזמן הזה התחלתי להתגעגע לאחיו של בעלי יותר מבעלי עצמו.. נשיקות סודיות, הודעות לוהטות, ואני שוקעת יותר כל יום.

הודאה נועזת ומעוררת מהדיל על לילה חם שעברה עם גבר זר במלון מפואר אחרי מפגש בבר. פרטים לוהטים ומציאותיים מלאי תחושה והנאה.

באותו לילה ישבתי מול המראה. לא שמתי איפור לאף אחד. הסתכלתי רק על עצמי. שאלתי את דמותי: "האם כבר איני יפה? או שהוא כבר לא רואה אותי?" הנחתי את ידי על ...

לאחר נסיעת בתם היחידה, גילו ההורים שהבית לא היה שקט קודם לכן, אלא היה מלא ברוחה.

סכסוך ארוך בין שני אחים הסתיים בשיחה קצרה, אך המשפט שנאמר בה היה מספיק כדי לשנות הכול.

שרה השאירה את דלת חדרה פתוחה למחצה במשך שנים, בתקווה שמישהו ייכנס וישאל אותה למה היא השתנתה.

וידוי כואב מאישה שהשתנתה בשקט, היא כבר לא מחכה, היא כבר לא מוכיחה, אבל היא קיוותה שבעלה ישים לב לפני שיהיה מאוחר מדי

חזר אחרי שנים וביקש הזדמנות אחרונה, אך הבן לא ידע אם יוכל לסלוח לאב שנעדר מהשנים היפות ביותר בחייו.

סלמה לא חיפשה אהבה, היא רק חיכתה לתורה במרפאה צפופה, אבל משפט אחד שינה את יומה ואת חייה.

לאחר שנים של עקשנות, כתב לואי מכתב לאמו, אך לא העז לשלוח אותו אלא כשכמעט איבד אותה.

אם ח'אלד שמעה את בכי שכנתה בכל לילה, אך היא לא התערבה עד שמצאה פתק קטן מתחת לדלת.

בלילה שקט, ישבה ליאן מול בעלה ואמרה את המשפט שממנו פחדה במשך שנים: אני לא שונאת אותך, אני רק התעייפתי מלהמתין לך.

סיפור אמיתי על בית ששכן בו השקט, והעניין נכנס מהדלת הלא נכונה.