המכתב האלמוני | חלק רביעי – הסוף

הצעדים היו רגועים ומאוזנים, לא ממהרים. קול עקב קל על רצפת האריחים של הסלון, ואז עצרה מול דלת חדר השינה. הדלת נפתחה לגמרי. מי שעמדה בפתח הייתה השכנה מהדירה למעלה. זו שמברכת אותו כל בוקר בחיוך. זו שפעם שאלה אם הוא רוצה לעזור לה להרים את הקניות. זו שגרמה לו להרגיש שהחיוך שלה ארוך מדי, אבל הוא מעולם לא חשב שהיא חלק מהמשחק. היא לבשה חלוק משי שחור פתוח מלפנים, וללא דבר מתחתיו. שיערה פזור על כתפיה, ועיניה נוצצות מרוממות כשהן מביטות בנוף שלפניה: הוא יושב על המיטה, עדיין נושם בכבדות, והזקן שלו רך ולח על ירכו, ושתי הבנות עדיין על ברכיהן מולו, ונוזליו עדיין על פניהן ועל צוואריהן.

השכנה נכנסה בלי להגיד מילה בהתחלה. היא סגרה את הדלת אחריה והתקרבה למיטה. החברה והנערה השנייה הביטו בה כאילו חיכו לה. "התעכבת," אמרה החברה בקול גס עדיין מהיחסים. השכנה חייכה חיוך קטן והורידה את הרובר מעל כתפיה. הגוף מתחתיה היה מלא יותר משניים, חזה גדול, בטן רכה, ופין פתוח ורטוב כבר בלי שמישהו נגע בה. "הייתי שומעת אתכם מלמעלה," אמרה תוך כדי שהיא מביטה בעיניו. "קול הליחישות הגיע לתקרה." היא התקרבה למיטה, הושיטה את ידה על הזבה, נגעה בו באצבעות תוך כדי שהיא מביטה בו, והרגישה שהוא מתחיל להתקשות שוב מתחת לידה למרות שעברו רק דקות משהתפנה. "ההודעות הראשונות... היו שלי," אמרה בשקט. "אני זו שתיארה לך את המגבת הכחולה. ואני זו שידעה שאתה ישן על הצד הימני שלך. שניהם הגיעו אחר כך."

הוא הביט בשלושה. כל מי שחשד בהם... הם באמת היו חלק מהמשחק. כולם צפו בו. כולם החליפו ביניהם פרטים.
השכנה עלתה למיטה וברכה מעליו, גבה פונה אל פניו. היא אחזה באברו בידיה והורידה אותו לאט לתוך נרתיקה, תוך כדי שהיא מוציאה קול עמוק מגרונה כשהוא מגיע לקצה. היא הייתה צרה, למרות שהייתה רטובה, וגופה הכבד לחץ עליו בצורה שונה משתי הנערות האחרות.
העמיתה הגיעה מאחורי השכנה, אחזה בשדיה הגדולים בידיה ולחצה עליהם תוך כדי שהיא מביטה בו. הנערה השנייה ירדה בין רגליו מלמטה, ולשונה החלה ללקק את אשכיו בעודו נכנס לתוך השכנה.
השכנה החלה לזוז מעליו בקצב כבד ואיטי בהתחלה. כל ירידה הוציאה קול רטוב בולט. הוא אחז בירכיה הרחבות ועזר לה. העמיתה התקרבה לפניו ונשקה אותו בעוצמה, עדיין אוחזת בשדי השכנה מאחור.

"כולנו ראינו אותך", לחשה הקולגה בלחישתה תוך כדי נשיקה. "כולנו נהנינו מהסרטונים שלך." השכנה הגבירה את קצב התנועה. קול ההתנגשות בין גופם גבר. הבחורה השנייה החלה ללקק מהר יותר מתחת, לשונה מתארך אל זקנו תוך שהוא נכנס ויוצא מנרתיק השכנה.

אחרי רגע, השכנה יצאה ממנו, הפכה על גבה ופתחה את רגליה. הוא עלה מיד עליה וחדר אליה בחוזקה. היא צעקה ואחזה בגבו בידיה. הקולגה ברחה מעל פניה של השכנה והורידה את נרתיקה אל פיה. הבחורה השנייה ניגשה אליו, אחזה בראשו ומשכה אותו לפיה תוך שהוא מקיים יחסי מין עם השכנה.

שלושתן היו מחוברות אליו בדרכים שונות. הוא קיים יחסי מין עם השכנה בחוזקה תוך שהיא לוקקת את הקולגה, והבחורה השנייה מנשקת אותו ומנשקת את לשונו בו-זמנית.

פתאום השכנה אחזה בגבו בחוזקה ועצרה את תנועתה מתחתיו:
"חכי... אני רוצה להרגיש אותך במקום אחר."

הוא הבין. היא התהפכה על בטנה והרימה את ירכיה. החברה הוציאה מגרזן השידה בקבוק זיגוג קטן והשליכה אליו. הוא שפך על אצבעותיו ועל פתח פי הטבעת שלה, והתחיל להרחיב אותו באצבעותיו הראשונות. היא נהמה בכרית, והחברה עדיין ישבה על פניה. כשהרגישה שהיא מוכנה, הוא הניח את ראש זקפו על הפתח ודחף לאט. השכנה הוציאה צעקה גבוהה ומדוכאת בו-זמנית, תוך כדי התאקלמות. הוא נכנס עד הסוף לאחר רגע, והתחיל לזוז. החברה ירדה מפניה והתיישבה לידו, והנערה השנייה שכבה מתחת לשכנה והתחילה ללקק את נרתיקה, כשהיא משוחררת מאחור. התמונה הפכה מורכבת מכל דבר. הוא מקיים יחסי מין עם פי הטבעת של השכנה, שהזיזה את עצמה למטה על לשונה של הנערה השנייה, בעוד החברה מנשקת אותו ואוחזת בשערו. הוא הרגיש שהשיא מתקרב שוב במהירות. השכנה הרגישה אותו בדרכי הנשימה שלו, ואמרה בקול שבור: "תכניס... אני רוצה להרגיש אותך עד הסוף."

הוא הגביר את הקצב עד הרגע האחרון ופינה את זרעו. הזרמים היו חזקים והיא לחצה עליו מבפנים. הבחורה השנייה המשיכה ללקק את הנרתיק של השכנה בעודו משחרר, והחברה לינה ערמה לעצמה לידו עד שהגיעה גם היא, כשהיא עומדת על ברכיה.

לאחר שסיים, הוא הוציא את עצמו לאט. הנוזל זרם מפי הטבעת שלה על ירכה. הארבעה נפלו על המיטה כגוש אחד, נושמים בכבדות, עם זיעה ונוזלים על גופם.

השכנה הפנתה את ראשה אליו, עדיין נושמת במהירות.
"עכשיו אתה יודע", אמרה בקול רך. "מעולם לא הייתה הודעה אחת בלתי מזוהה... כולנו כתבנו."

הוא הביט לתקרה לרגע, ואז הסתכל עליהם אחד אחד: החברה לינה, הבחורה שגרה בדירה, והשכנה מלמעלה. כולם שהיה חשד בהם היו אכן חלק מהמשחק.

אף אחד לא אמר דבר נוסף. האזן עדיין נשמע מבחוץ, והאור הצהוב החלש עדיין דולק.
הוא סגר את עיניו.
ההודות נגמרו.
וגם הלילה הזה נגמר.
סוף הסיפור