ההודעה האנונימית | חלק שני – ההפתעה והכניסה

נכנס. צעד אחד, ואז עוד אחד. הדלת נסגרה מאחוריו בשקט, כאילו מישהו מבפנים סגר אותה. החושך היה כבד, אך עיניו החלו להתרגל. גופה עדיין שוכב על המיטה, לא זז. אך קול נשימתה נהיה ברור יותר. "התעכבת מעט", אמרה בקול רך, עם מעט היתוליות. התקרב עוד יותר. הוא יכול היה לראות ששיערה ארוך ופרוש על הכרית, והיא לבשה חלוק לילה דק ובהיר, פתוח מלפנים עד מתחת למעטפת הבטן. רגליה כפופות מעט, והירכיים נראות בבירור. עמד ליד המיטה. היא הרימה את ראשה מעט, אך פניה לא נראו במלואן בגלל החושך. "שב", אמרה. הוא ישב על קצה המיטה. גופו היה מתוח, לבו דופק בחוזקה. היא הרגישה את ידו כששם אותה על ירכה, אצבעותיה קרות מעט בהתחלה, ואז התחממו. "ידעת שאבוא?", שאל בקול גס. היא צחקה צחוק קצר מאפה.

"ידעתי שאתה לא תצליח להתנגד. ההודעות היו מדויקות מאוד, נכון?" הוא שתק. ידה יצאה מירכו ועברה לבטנו מתחת לחולצה. אצבעותיה נגעו בעור לאט, כאילו הן בודקות משהו שהיא יודעת ממנו מזמן. "הסימן מתחת למותנך... עדיין קיים", לחשה, ואצבעותיה סבבו סביבו. הוא הרגיש בגופו מתחמם ומתכווץ בבת אחת. היא התקרבה עוד יותר, עד שחזהה נגע בזרועו. ריחה הגיע אליו: אותה ריח קליל שהיה על ההודעות, סבון נקי עם משהו חם מתחתיו. ידה ירדה למטה. היא פתחה את כפתורי המכנסיים לאט, ללא חפזה. הוא לא מנע ממנה. כשידה נכנסה פנימה, היא נגעה באבר המין שלו, שהיה אכן זקוף וקשה. היא משכה באגודלה על הראש, וגילתה את הלחות שהחלה לצאת. "כפי שתיארת בדיוק", אמרה בקול נמוך. "כשאתה לחוץ, הגודל שלו גדל עוד יותר."

היא הוציאה את ידה קצת, ואז הוציאה אותה שוב, הפעם בקצב איטי יותר. הוא הוציא נשימה עמוקה, וידו נעה לבדה על ירכה. העור מתחת לידה היה חם ורך. היא הרימה את החולצה מעט, נגעה בבטנה, ואז העלתה אותה עד לחזה. הפטמה עמדה זקופה מתחת לבד הדק. היא לחצה עליה בעדינות, והיא הוציאה קול עדין מגרונה. פתאום היא קירבה את פניה לפניו. עדיין לא היה ברור, אבל הוא הרגיש את נשימותיה על פניו. "רוצה לראות אותי?" שאלה. הוא שתק שנייה, ואז ענה: "כן." היא הושיטה את ידה לצד המיטה והדליקה מנורה צהובה קטנה. האור היה חלש, אך מספיק. פניה הופיעו. היא לא הייתה השכנה, ולא העמיתה, ולא הבחורה שבקפה.

היא הייתה הבחורה שגרה בדירה הזו לפני שחזרה לפני חודשיים. הבחורה ששלח לה שלום במדרגות כל יום, וחשב עליה כמבוכה שלא מדברת אלא במילים בודדות. הבחורה שראה אותה רק פעם אחת במקרה כשהיא יוצאת מהמקלחת עם חלוק פתוח מעט, וחשב שהמבט הזה עבר ונגמר.

היא חייכה חיוך קטן, יודעת שהוא ידע.
"מפוחד?" שאלה, עדיין מחזיקה את זקנו בידה.
הוא לא ענה. אבל ידו יצאה מחזהה ועברה מאחורי צווארה, ומשכה אותה אליו. הנשיקה הייתה אגרסיבית בהתחלה, ואז התרככה. לשונה נכנסה לפה שלו בביטחון, כאילו היא חיכתה לזה מזמן.

הוא הפיל אותה על גבה ועלה עליה. חולצתה נפתחה לחלוטין. גופה היה דק יותר ממה שדמיין, אבל חזהה מלא ופטמותיה כהות ועומדות. הוא הוריד את פיו לאחת, ולעס אותה בחוזקה, והיא קשתה את גבה והוציאה צליל חזק יותר הפעם.

ידו ירד בין רגליה. היא הייתה רטובה באופן בולט, והנוזל היה חם על אצבעותיו. הוא הכניס שתי אצבעות בבת אחת, היא צעקה והחזיקה בחיפושיו.
"מההודעה הראשונה ואת..." הוא ניסה לומר, אבל היא קטעה אותו.
"מהרגע הראשון שראיתי אותך מתקלח מהחלון באמבטיה האחורית. חשבת שהוילון סגור היטב."
הוא שתק. הקצב בין ידו לרגליה התגבר. היא החלה לנוע איתו, וירכה עולה בכל פעם שהוא הכניס את אצבעותיו עמוק יותר.
אחרי רגע מסוים היא שלפה את ידו ממנה, והפכה אותו כך שהיא הייתה מעליו. היא הורידה את מכנסיו ואת התחתונים בבת אחת. זקפו פגע בבטנה כשהיא שכבה עליו. הוא מרח אותו על פתח הנרתיק שלה פעמיים שלוש בלי להכניס אותו, והיא הביטה בעיניו.
"אתה רוצה את זה פנימה?" שאלה בקול מעט שבור מרוב התרגשות.

הוא אחז בה בשתי ידיו, הרם אותה מעט, ואז הוריד אותה עליו בבת אחת. שניהם שאפו אוויר בבת אחת. היא הייתה צרה וחמה בצורה משוגעת, והוא הרגיש שהוא יסיים מהר מדי אם לא יתחיל. היא החלה לזוז עליו בקצב איטי בהתחלה, ואז האיצה. חזה שלה ריקד מול פניו, והוא אחז בהם בידיים, לחץ אותן תוך כדי שהוא מביט בה. קול העור על העור נהיה גבוה בחדר, לצד אנחותיה המדוכאות. פתאום היא עצרה את תנועתה, עדיין מלאה בו לגמרי. "יש עוד משהו..." היא אמרה, כשהיא נושמת בכבדות. "ההודעות שהגיעו אליך... לא כתבתי אותן לבד." הוא הביט בה, עדיין שקוע בה עד הסוף. היא חייכה חיוך מוזר, ושלחה את ידה לטלפון הסלולרי ליד המיטה, ושילחה הודעה אחת מהירה. לאחר שניות, נשמעו צעדים מגיעים לכיוון הדלת. הדלת נפתחה. אישה נוספת נכנסה לחדר. החלק השלישי יגיע בקרוב.