הצעצוע

היום התקדם לאט. מארק הציב את השולחן שלו עם הפעלונים בשמונה בבוקר. היו לו כמה מכירות, אך לא משהו משמעותי. הוא הטה את גופו אחורה בכיסא והביט בשעון. 4:45. אלוהים. עדיין נותרו לו 15 דקות? הוא הרים את ידיו בהכנעה. "לשטן את זה", אמר. ואז החל לפרק את השולחן. הוא החל להוריד מגדלים של פעלונים ולהניחם בעדינות בקופסאות. הוא כמעט סיים לארוז הכל. כששמע קול מאחוריו. הוא הטה את ראשו וראה אישה יפהפייה להפליא. שיערה השחור-שחור קשור אחורה בקוקו צפוף. היא לבשה חזיית ביקיני שחורה ושרשרת צוואר סביב צווארה. לסתו של מארק נפלה כשהוא מביט בה.

"הלו?" היא שוב אמרה, מנסה להוציא את מארק ממצב ההיפנוזה שלו. "היי. האם אתה שם?" "אממ, כן," הוא ענה, קולו צרוד. "היי. כן?" "לפני שתארוז הכל," היא צחקה. "רציתי לשאול אם יש לך צעצוע וינטג' ישן עם מנגנון ספירלה, כמו חייל קטן?" "כבר ארזתי אותו. מצטער," הוא אמר. "אוי לא. אני אציע לך עסקה," היא חייכה ונשכה את שפתה התחתונה. "תוציא אותו עבורי ואקנה לך משקה בבר של המלון." "אוקיי!" הוא אמר. "אני אפגוש אותך שם." היא חייכה והסתובבה, בעוד הוא מתחיל לחפור בין הצעצועים שלו כמו כלב שמחפש עצם.

מרק נכנס לבר ומצא את האישה יושבת בשולחן. בידיה היה קומיקס ישן והיא התעלמה מההתקפות של הבחורים שהשתגעו; היא אפילו לא ביקשה להשקיע בהם מבט. כשראתה את מרק נכנס, היא חייכה והניפה יד.

מרק הניח את הצעצוע על השולחן. "הנה," אמר.

"תודה. זה מושלם," היא אמרה והרימה אותו.

"תשב. תשתה משהו." מרק לא הבין את מזלו הטוב, אך לא היסס להסכים. השניים ישבו ודיברו מעט על קומיקסים וקריקטורות. אך במהרה הרגיש מרק את רגלה של האישה נוגעת ברגלו. הוא השתתק כשהיא החלה לגעת בקרסולו ועלתה לאט לאט עד לברכו, ואז ירדה שוב.